לא ביום אחד

נתחיל עם חוב קטן מהשבוע שעבר, פסטיבל אינדי חפר 2016 התקיים לראשונה בפארק תעשיות עמק חפר ולא חשבתם שככה סתם ניתן לו לעבור מתחת לרדאר נכון… כבר שנים שאנחנו צועקים לעצמנו שאזור השרון ראוי לפסטיבל איכותי, ולכן כל כך שמחנו לשמוע שמישהו הרים את הכפפה. אז ללא עיכובים מיותרים, הנה הרשמים שלנו בסדר עולה מהפחות טובים לטובים.

בעוד שפסטיבל יערות מנשה מתקיים ביער ואינדינגב בנגב, פסטיבל אינדי חפר בפועל התקיים בהאנגר, מן אולם אירועים עם רחבה חיצונית עם דשא סינטטי. תכל'ס הוא יכל גם להתקיים באזור התעשייה של ראש העין, פארק המדע ברחובות, או כל עיר עם אזור תעשייה מוקף בנייני הייטק. יש פה פספוס אדיר כי לחלוטין חסר חיבור בין המקום לפסטיבל, כל הדרך נסענו דרך פרדסים, חממות, נחלים, שמורות טבע ובסוף הגענו להאנגר, סתם האנגר. נכון שקצת חורף וקריר, אבל לפסטיבל שנקרא אינדי חפר בעמק חפר, מגיע מקום טוב יותר.

על פי התוכנייה בשעה 14:00 הפסטיבל אמור היה להתחיל, בפועל בשעה 15:00 עוד לא התחילו להכניס אנשים. כאשר הגענו עוד תידרכו את המאבטחים למרות שאנשים כבר התחילו להגיע ולהצטופף בכניסה, בשעה 16:00 כבר היה תור ארוך ומסודר בחוץ, עניין שיכל בקלות להימנע. באופן מסורתי השעות שבהן המסה הקריטית של האנשים עוד לא הגיעה, הן השעות הטובות ביותר של הפסטיבל וחבל שלא התחילו שם בזמן.

פסטיבל אינדי חפר 2016 - תורים

מההופעה של לולה מארש בסביבות השעה 17:30 המקום התחיל להרגיש דחוק, פתאום להגיע ממקום למקום היה משימה לא פשוטה, אפילו די מורכבת. יותר מדי "סליחה" ו-"אפשר שנייה" ופרצופים שלא מבינים למה אתה חייב לעבור פה דווקא עכשיו, על השתייה בבאר כבר ויתרנו מראש. אומרים שהמקום יכול להכיל 3,000 איש וזה אכן מספר הכרטיסים שנמכרו, בפועל 2,000 גג 2,500 זה הכמות האמיתית שיכולה להיכנס מבלי שנרגיש כמו צימוקים.

לא זוכרים בדיוק אבל הם היו סבירים, ארוחה בין 20-30 ש"ח, שלגון עם ציפוי 15, סיידר חם 10, בירה 20. מה שיותר הפריע זה המחסור של בירות בוטיק ישראליות. אנחנו חושבים שפסטיבל מקומי צריך להתגאות בתוצרת המקומית והוא חייב לתת במה לכמה מבשלות משובחות שיש פה. עם כל הכבוד למכבי (שגם נתנו חסות לאירוע) וגולדסטאר, הן ממוקמות בתחתית הרשימה, ולמען הסדר הטוב – גולדסטאר בתחתית, אחריה מכבי ואחריהן כל השאר.

זו נקודת החוזק של הפסטיבל ושאפו ענק למארגנים על הליינאפ, כל בחירה סוכר, סדר השיבוץ היה מדויק והקהל גם הגיב בהתאם. בהופעה של לולה מארש כבר עפנו לתקרה, עוד הספקנו לפזז ברחבה עם לוסיל, גארדן סיטי מובמנט, רביד כחלני וטאטרן, לפני שפשוט נפלנו מהרגליים. היה רק עניין מציק אחד, בין ההופעות שובצו סטים של די.ג'ייז ולמרות שהכוונה להמשיך את המסיבה ברורה, אין קשר בין הסטים שהם נתנו להופעות, כך קיבלנו מוזיקה אפריקאית עם טאטרן, דרבוקות לפני גארדן סיטי מובמנט, מה גם שהרבה פעמים הלהקה כבר עמדה מוכנה על הבמה, הקהל התחנן שיתחילו, אבל הדי ג'יי עדיין לא סיים את הסט שלו. מצד שני חייבים להיות הוגנים, אנשים קפצו ופיזזו ברחבה ובגדול נראו די מאושרים, אז אולי אנחנו כבר קצת מבוגרים מדי בשביל כל זה. בכל מקרה שתי במות זה עניין מתבקש כאשר רוצים לשלב רחבות והן היו פותרות את הבעיה.

פסטיבל אינדי חפר 2016 - ISAIAH

אוקי, זה נראה כאילו נכנסנו להם בצורה וממש לא נהנינו אבל לא נכון, להיפך, אנחנו מצדיעים למארגנים על היוזמה ובטוחים שלפסטיבל הזה יש פוטנציאל ענק, כמות הכרטיסים שנמכרה הוכיחה שקהל הבלנדסטון והחולצות המשובצות היה צמא לפסטיבל כזה והרעב רק ילך ויגבר. צריך לעשות רק הפרדה קטנה בין פסטיבל מוזיקה לתרבות חיי הלילה, יש קוים משיקים אבל הם לא בהכרח זהים, תורים וצפיפות לפחות אותנו פחות מגניבים, מקום מיוחד, הופעות משובחות ובירת בוטיק מקומית קצת יותר. אנחנו בטוחים שמפסטיבל לפסטיבל הלקחים ילמדו ושהכל ישתפר, גם את אינדינגב לא בנו ביום אחד.

אם עוד לא הצצתם יש גם אלבום אינדי חפר שניסה להעביר את החוויה. כנסו לראות!

מסיבות שונות ומשונות הרבה זמן לא כתבנו פוסט, ובינתיים הצטברו המון דברים טובים כמו הקליפ החדש של לולה מארש לסינגל השני שלהם "You're Mine", שצולם על ידי הבמאי הצרפתי קולין סולל קראדו במדבר. האמת שלא ממש הבנו את הסיפור מאחורי אבל בדיוק כמו המוזיקה של ההרכב האימג'ים רחבים, אפיים, נראים מדהים והתוצאה הסופית עובדת. ב-25.2 יש להם הופעת השקה לאי.פי החדש בבארבי, רק בשביל לשמוע את "Sirens" שוב בלייב שווה ללכת, אתם לא רוצים להפסיד את זה…

מועד ההגעה של All Them Witches ממשמש ובא ואנחנו מקוים שאתם מתכוננים. אם טרם הספקתם אז בשבוע הבא נעזור להכיר טיפה את הלהקה עם פוסט מיוחד במהלכו גם נחלק לכם כרטיסים להופעה. בינתיים הם שחררו את הפנינה הזו שמחדשת את דיוויד בואי ו-קווין כחלק מפסטיבל בואי המוצדק והבלתי מספיק שאנחנו חווים לאחרונה. הזדמנות להתרשם מהרבגוניות של המכשפות מנאשוויל.

עוד לא הספקנו לעכל את המכשפות והנה מגיעים הארנבים, הדרים פופ הדני הכי מורבידי, אפלולי ודיוויד לינצ'י שתשמעו –  Sleep Party People. על פי המפיקים אוהד עזרתי (ZUZZ Agency) וויקטור לוין (Auris Media) נשארו כרטיסים אחרונים למופע בתמונע שיהיה קסום, מסתורי ובעיקר סולד אאוט.

Sleep Party People

זהירות! הקליפ החדש של הכימיקל בראדרס לא מומלץ לסובלים מטרייפוביה (גגלו בבקשה…) הוואן שוט המושלם הזה לקוח מתוך האלבום החדש Born In The Echoes והוא מכיל שיתוף פעולה עם הגאונית של בק.

זה אולי השיר הכי ג'ירפות של גלעד כהנא שתמיד הצליח שתהיה הפרדה ברורה בין הפרויקטים שלו. הסרקסטיות, האירונה והנימה הביקורתיות של להקת האם מהדהדים דרך המילים: "אין סיבה למחוא כפיים, כולם עצמו עיניים, אין כזה דבר גבעתיים". "זה לא הארדקור" הוא טקסט שמתכחש למעמדו של כהנא כאדם בוגר שנאלץ להתמודד עם החיים ולעשות את הגרוע מכל – לעבור לברירת המחדל של תל אביב.

כאשר אלכס טרנר יצא עם הפרויקט הצדדי שלו The Last Shadow Puppets, הוא הצליח למשוך אותנו הרבה יותר מאשר עם הארקטיק מאנקיז. משהו בפומפוזיות והקלילות של הפאפטס הצליח לגעת בנו יותר, החיבור עם מיילס קיין הוציא מטרנר דברים אחרים, יותר פופיים, אנרגטיים, כאילו המאנקיז זה הלהקה החשובה והפאפטס זה הפאן, ללא ספק התחברנו לפאן. לרגל הסינגל החדש של "Bad Habits" מהאלבום החדש של הפאפטס "Everything You've Come To Expect" שעתיד לצאת באפריל כותב ניר גורלי מוואלה על שני ההרכבים של טרנר ועל הסינגל החדש, ופה חייבים להשחיל הערה קטנה – בניגוד אליו אנחנו חושבים שמדובר בשיר אדיר.

The Last Shadow Puppets

הנה ידיעה שתפסה אותנו כבר מהשנייה הראשונה, מופע ספרותי – מוזיקלי לרגל ספרו החדש והאחרון הר האושר של אמיר גוטפרוינד, ואם זה לא מספיק הכל יתרחש בעיר התחתית בחיפה. לא יכולנו לבקש שילוב טוב יותר, גם הכתיבה הנהדרת של גוטפרוינד שנפטר לאחרונה ממחלת הסרטן בגיל 52 בלבד, וגם הופעות של המוסיקאים שלומי שבן ,ערן צור, קרן טפרברג, קרן טננבאום, קרני פוסטל ו-זואי פולנסקי שישירו שירים שכתב לפני מותו.

תוך כדי כתיבה נתקלנו בטקסט המשעשע והשנון הזה של איה כורמ-ינם נגד השכן עם הדיסקים.

תומר קופר מהבלוג הרמוניה דרומית חגג יום הולדת 40 לאחת היוצרות היותר אהובות ואולי באופן לא צודק הפחות מוערכות – ג'ני לואיס. יש שם סקירה יפה של הקריירה שלה מתקופת Rilo Kiley ועד אלבומי הסולו, עם צ'ופר מיקסטייפ בעריכתו לסיום. כיף לדעת שאנחנו חולקים את אותן אהבות.

Jenny Lewis

בלי שנשים לב הצטברו פה כמה רוקומנטרים שווים ביותר, על קורט קוביין כבר כתבנו, ומאז הצטרפו אליו איימי על איימי ווינהאוס, מה קרה, מיס סימון? על נינה סימון. אבל לפני כולם, בשקט די אופייני יצא השמיים אוהבים אותך על הפטרון הקדוש של האינדי אליוט סמית'. למרות שהוא בהחלט במקום גבוה ברשימה, עדיין לא ראינו אותו, אבל בינתיים התבשרנו שיצא הפסקול הרשמי ויש האומרים שהוא הדבר הטוב ביותר שיצא מהסרט והוא ניתן להאזנה חופשית ב-NPR.

השיר הזה של ניו אורדר מתחיל קצת כמו דר. אלבן וגם מה זה השם הזה "Tutti Frutti"? אבל דווקא כאשר בטוחים שעומדים לקבל פה מסטיק בטעם תות הוא פתאום מקבל כיוון מלנכולי והופך להיות בעיקר מוזר ויפייפה, נוגע ללב ומקפיץ.

פול טראנק שעשו לנו את האינדינגב האחרון עם ההופעה הטובה ביותר בפסטיבל מציגים את קרב השנה בקליפ חדש, ג'ימי הכלב מול הפיל הכחול. מדשאות של קיבוץ, פיל שרוקד את "הרובוט", מנענע את הישבן ומחליף באופן תמוהה נעלי בית משוט לשוט על רקע מוזיקה שמצליחה לשלב בלוזרחית רוק אנד רול ובעיקר אנרגיות מקפיצות. הלהקה מציינת שהקליפ תוכנן עם תסריט אבל בעיקבות מאבקים של ג'ימי המבוהל עם הפיל הם פשוט זרמו פריסטייל עם מה שקרה, ב-10.2 הופעת השקה חגיגית בבארבי.

איפה המלנכוליות של Gulag Orkestar לעומת הסינגל החדש של  "Perth"? מן המנון קליל ולא מחייב עמוס בפאנק וגרוב שמצביע על הכיוון החדש שתפסה ביירות בהנהגת זאק קונדון, ומאפיינת את רוב האלבום החדש שלהם No No No. הטבע לעומת זאת נשאר מוטיב חזק כאשר הקליפ הסוריאליסטי של הסינגל צולם ביוסמיטי פארק וסנטה מוניקה ויש לו סוף קצת קריפי…

מרטין סקורסזה ו-מיק ג'אגר הם המפיקים, HBO היא הרשת והסדרה Vinyl הולכת להיות הלהיט הגדול של 2016. הסיפור נותן מבט אל מאחורי הקלעים והמאבקים של עולם המוזיקה של שנות ה-70 דרך עיניו של מנהל חברת תקליטים שמנסה למצוא את הכוכבים הבאים. בשבוע הבא ניתן לכם התרשמות ראשונית מהפרק הראשון של הסדרה. הנה טריילר קצר בינתיים.

שיהיה שבוע של ערגליות בטעם תות.

תגובה אחת על הפוסט “לא ביום אחד

  1. ההופעות באינדיחפר היו מצוינות!
    נכון שהמסביב היה פחות מוצלח, אבל זה פסטיבל מוזיקה של פחות מ-24 שעות אז התמקדתי יותר בהופעות מאשר הפסטיבליות של הפסטיבלון הזה.

    ולעומת פסטיבלים גדולים יותר כל להקה נתנה פיצוץ של הופעה ולא היו להקות ש"נבלעו" בתוך הפסטיבל.

    מקווה שהפסטיבל ימשיך גם לשנים הבאות ויתפתח להיות חוויה מעולה גם בשאר האספקטים שלו. ובכל מקרה היה אחלה של לילה :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.