סקנדל, לא פסטיבל

זה כנראה היה הרבה פחות נוצץ במציאות, מי שדמיין את גיבור-העל ישי מונטגומרי קולט את המחבל מרחוק בעזרת ראיית הננו-פיוז'ן שלו, מוריד את חולצת הפלנל המשובצת כדי לחשוף חליפת אלביס לבנה וצמודה עם האות G מתנוססת וצועק: גיטר-הירו איז און היז וואי! ומחסל את האויב הרשע באבחת מפרט ואקורד סיום, צריך להפסיק לראות סרטים של מארוול… אם תקשיבו טוב לסיפור תבינו שמונטגומרי פעל בעיקר מהצורך בהגנה עצמית, ואם נטה את האוזן עוד טיפה, אז יכול להיות שהגיטרה ניזוקה מהראש, אבל אולי מהצווואר או הכתף של המחבל, או בכלל מהעובדה שהוטחה ברצפה לאחר החבטה המפורסמת. העובדות הרי לא באמת חשובות.

אנחנו אפילו לא מתנצלים על המים הקרים שנשפוך פה על הפסטיבל המיותר הזה, מסע דקירות שמסתיים ברצח של תייר אמריקני, שמאחוריו שישה חודשים של טרור ללא שום יכולת להבין בכלל איך לעזאזל עוצרים את זה. אדם נרצח, שניים עשר אנשים נדקו אבל היי, נגן רחוב עצר את המחבל עם גיטרה וזה ממש מצחיק. האינטרנט נולד בשביל הדברים האלו, העורך הראשי לא ידע את נפשו מרוב אושר, במקום עוד פיגוע משעמם יש פיקנטריה, הגנרל מונטגומרי יקבל את 15 דקות התהילה שלו, ולא בגלל המוזיקה.

Elvis-Superma

סיפרו לנו פעם על חניתות שהפכו למזמרות, אנחנו בשלב שבו גיטרות הופכות לכלי מלחמה, זה סקנדל, ממש לא סיבה לפסטיבל.

כן, אנחנו מודעים לעובדה שזאת הייתה פסקת פתיחת טרחנית וזועמת, ויום שבת היום, ואפילו יפה בחוץ ובסך הכל באנו לדבר קצת על מוזיקה אז הנה, לוקחים נשימה עמוקה…ועוד אחת בשביל המזל…..ויאללה חזרנו לעניינים.

משבר הנדל"ן כנראה לא יפתר לעולם, עצרו! הבטחנו חיובי…מהתחלה, נמצא פיתרון למשבר הנדל"ן! Real Estate מגיעים לבארבי ב-25/5 כדי להשפריץ לנו משב רוח אביבי לפרצוף, פופ-נוסטלגי וגיטרות מלטפות ומדגדגות שישתלבו מצויין עם המליחות של הים וניחוח של קרם הגנה. על הייבוא המבורך אחראים ZUZZ Agancy ו-Auris Media שמנחיתים פה גם את Sleep Party People הדנים ב-20 לחודש בתמונע. שני אירועים שמפיחים בנו אופטימיות קוסמית פרחונית.

האם מדובר ביצירה גאונית או בינוניות סבירה? הסינגל החדש של אלכס טרנר ו-מיילס קיין נשמע כמו נעימת הפתיחה לאלבום החדש שלהם, והוא אכן נושא את אותו השם Everything You've Come To Expect. בקליפ מופיעים שניהם קבורים בחול ים עד גובה הצוואר, כאשר נערה לבושה בשמלת כלה נמצאת בסערת רגשות המוגשת בצורת ריקוד, כאשר דמות מסתורית עומדת ברקע. אבל אם נעזוב שנייה את הקליפ האניגמטי ונתמקד בסאונד, אז הידיעה שבאלבום החדש הם זונחים את הרעיון לנגן בסגנון מסוים ועוברים לנגן פחות או יותר מה שבא להם, לראשונה מקבלת משמעות. כי אין שום קשר בין הסינגל הקודם שלהם "Bad Habits" לסינגל החדש שמתכתב יותר עם הסאונד של טיים אימפלה, רק פחות טוב. שתי הסנוניות הראשונות מהאלבום החדש של The Last Shadow Puppets בינתיים רק חביבות, וזה הדבר הכי גרוע שאפשר להגיד על מוזיקה. יכול להיות שטרנר וקיין כל כך מהפכניים שהם משחררים קודם כל את הפילרים ורק אז שולפים את התותחים הכבדים?

The-Last-Shadow-Puppets---Everything-You've-Come-To-Expect

שירי ללוש מהמגזין המצוין Andy Was Wrong כותבת יפה על האנטיתזה במוזיקה של ההרכב הישראלי הכישרוני Balcony And Beyond ומשווה אותם לגדולים כמו פייבמנט, דת' קאב פור קיוטי והשינז. מופרך ככל שזה ישמע, שמענו אותם וההשווה מוצדקת. היום בערב, ה-12.3 הם ישיקו את אלבום הבכורה באוזןבר. פתיחת דלתות בשעה 20:00.

לא תאמינו כמה נלחמנו עם המקלדת כדי לעקוף את הגבלות ה-IP המקרקעות שזכתה להן מדינת ישראל (בעיקרון צריך להתקין את התוסף Hola) רק כדי שנוכל להקשיב ל-פי ג'יי הארווי ולסינגל החדש שלה The Community Of Hopeמתוך האלבום החדש שעתיד לצאת ב-15 לאפריל The Hope Six Demolition Project. השם לקוח מתוך תוכנית שנויה במחלוקת של משרד השיכון האמריקאי להפיח רוח בפרויקט דיור ציבורי. החדשות הטובות הן שהלחימה לא הייתה לחינם, או לכל הפחות התמזגה לה עם רוח הלחימה של השיר שממשיך את הזעקה של האלבום האחרון שלה Let England Shake. החדשות הרעות הן שהוא מציג איך התוכנית של הממשל האמריקאי הובילה לדרך של מוות ועיירות של זומבים מסוממים ושהארווי בדרך כלל צודקת.

שיתוף פעולה בינלאומי מרשים בין רביד כחלני והפרוייקט Yemen Blues שלו עם הראפר הצרפתי אוקסמו פוצ'ינו, כאשר על הכוריאוגרפיה אחראית להקת בת שבע המדהימה. התוצאה היא "Satisfaction", חגיגה גרובית תימנית, היפסטרית, צבעונית.

עמוסים בסטייל ותחכום, Sunflower Bean מגדירים את עצמם נאו-פסיכדליה לעידן הדיגיטלי, ג'וליה קאמינג היא הגרימס החדשה והקליפ "Easier Daid" הוא מפגן של פופ פסיכדלי מתוחכם שלא לוקח את עצמו ברצינות.

Sunflower-Bean

ב-16 באפריל יתקיים יום חנויות התקליטים המסורתי והפעם באופן לא מפתיע, דיוויד בואי מככב עם שלוש מהדורות מיוחדות. אבל יהיו גם הרבה עיניים נוצצות למעריצי: אייר, בסט קוסט, ביג סטאר, מק דמארקו, הפליימינג ליפס, פלורנס אנד דה משין, האלסטורם, ג'וני קאש, הקינקס ועוד ימבה סינגלים ובוטלגים של שלל אמנים. גרופים, סאקרס וגם אנשים סבירים ובינוניים כמונו ירוצו לרכוש תקליטים, מקרה קלאסי שבו הנסחט רוצה להיסחט יותר משהסוחט רוצה לסחוט.

הפרויקט המסקרן ביותר שנתקלנו בו השבוע נקרא אוזניים של תום אביטן, הוא כתוב יפייפה ומעוצב נהדר ואתם תהנו לקרוא אותו בדיוק כמונו. אז ברוך הבא תום לעולם הבלוגים או יומן המסע כפי שאתה מגדיר אותו. הוא דורש התמדה, סבלנות אין קץ, כוח רצון מברזל אבל בסופו של דבר מתגמל, תבלה.

עוד מהדורת יום חנויות התקליטים שייכת לאוקספורדים Foals שמשחררים בגירסת 7 אינץ' את "Rain", הקלטת אולפן שרואה אור לראשונה ומציגה מלודיה מינימליסטית וביצוע כמעט א-קפלי עוצמתי של יאניס פיליפאקיס.

גם אם היו נגמרים כל הצבעים בעולם היינו ממציאים צבע חדש ולא קוראים לאלבום החדש שלנו The White Album. אחרי האלבום הכחול, האלבום הירוק והאלבום האדום Weezer יוצאים עם פרויקט טרי שמעיף אותנו לפסקול הילדות שלנו. "California Kids" הוא זיקוק של הרוק-פופ האירוני שכל כך מאפיין את הגיקיות המוחצנת של הוייזרים. סוף הקליפ הוא הומז' לסדרת Vine פופלארית מטופשת ובעיקר מרגיזה של שני נערים שנקראת Dame Daniel.

שעתיים, זה כל מה שצריך לפנות כדי להקשיב לתוכנית של בן אליעד ו-שרית הרשקוביץ' בקול הקמפוס על המדען המוזיקלי ג'ון פרושיאנטה, בניסיון לחלוש על קצה קרחון הקריירה של האוונגארד לרגל יום הולדתו ה-46 וחגיגות 15 שנה לאלבומו To Record Only Water For Ten days. הזדמנות להרחיב קצת את הנוירונים והאלקטרונים במוח.

קוראים לה ג'וליאֶן רוז בייקר, היא בת 21 מממפיס טנסי, חצי מהצמד Forrister, שיוצאת עכשיו לקריירת סולו ממיסת לב ואנחנו מאוהבים.

Julien-Baker

אנתוני הגרטי הצליחה שוב להמציא את עצמה מחדש והפעם היא פועלת תחת השם אנהוני, יוצרת מחאה אלקטרונית ששומרת על שירת הפאתוס הדרמטית מלאת הרגש מהגלגול הקודם. השיר  "Drone Bomb Me" מתוך האלבום החדש HOPELESSNESS, יוצא נגד התרחבות השימוש של הצבא האמריקאי בתקיפת רחפנים שמביאה להרג של אלפי אנשים, והוא מובא מנקודת מבטה של ילדה שמחפשת את המוות לאחר שכל משפחתה נהרגה מתקיפת רחפן.

יש להקות של איש אחד ויש להקות שפשוט נאלצו להישאר עם איש אחד או יותר נכון אישה אחת. אלחנדרה דהזה היא כרגע האמנית שעומדת מאחורי School of Seven Bells, טריו דרים-פופ שוגייזי שהתחיל לפעול בניו-יורק ב-2007 ומאז נאלץ להיפרד מהאחות והקלידנית קלאודיה דהזה שעזבה ב-2010 ובאופן טראגי מהגיטריסט ביג'מין קרטיס שמת מסרטן קשרי הלימפה ב-2013. הם הספיקו לשחרר שלושה אלבומי אולפן, כאשר האלבום החדש וכנראה האחרון יקרא בפשטות SVIIB. הקליפ החדש מתוכו לשיר "On My Heart" הוא תצוגה פנטסטית של פופ אבסטרקטי, עדין ושברירי.

Alejandra Deheza - School of Seven Bells

בחרנו לסיים עם שני קליפים טראשיים להפליא:

לא יאמן כמה השיר "Lipslap" של Kero Kero Bonit גרוע! יש מכונות פינבול עם יותר כישרון מוזיקלי מהטראש-פופ היפני הזה. אבל איך אפשר לעמוד בפני קליפ שיש בו קפיץ-קפוץ, מכשיר קשר מקופסאות שימורים ומנורת לבה!

זה מה שרשום בדסקריפשן שלהם בפייסבוק: הסיוטים של טירנגל (טל טירנגל, שי להב ודודי לוי) להקת רוק ישראלית. הוקמה ב-1984, התפרקה ב-1986 לאחר חילוקי דעות אומנותיים. ועכשיו הקאמבק!!! הקליפ הראשון שלהם נקרא "הם חטפו את אישתי" והוא הרבה יותר מטומטם וכייפי ממה שהוא נשמע. אהה…..כן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.