התפוח הוא רע הכרחי

צרכני התוכן בארץ מחולקים לשניים, כאלו שצורכים בחינם וכאלו שלא מבינים בטכנולוגיה. מי שמשלם, פשוט לא מכיר דרך אחרת, או שמכיר ואין לו כוח להתעסק עם זה. כל שאר הטכנוקרטים יצרכו את התוכן שלהם בחינם. זה מנטאליות שטבועה בנו, כי ככה זה שחיים בתחושה שתמיד דופקים אותנו בתוך מערכת שהחוקים בה צבועים בחמישים גוונים של אפור. יחד עם זאת, תמיד טענו שאם יהיה סָפַּק שייתן תוכן ראוי במחיר סביר, הצרכנים יהיו מוכנים לשלם. נטפליקס למשל הגיעה לארץ, ומיד הצטרפנו אליה ועכשיו הגיעה גם אפל מיוזיק.

השאלה הראשונה ששואלים אותנו כאשר אנחנו מספרים בהתלהבות על אפל מיוזיק היא ״בשביל מה צריך את זה?״ זו שאלה קצת מוזרה לשירות שיש לו כבר למעלה מחמישה עשר מליון מנויים משלמים ברחבי העולם, כאשר לשרותים דומים לו כמו ספוטיפיי יש למעלה משלושים מליון מנויים, ועוד עשרות מליונים משתמשים מתחלקים בין ראפסודי, פאנדורה, גוגל פליי, אמזון ועוד… עם זאת, זה אולי לא כל כך מוזר במדינה שבה הקהל לא רגיל לשלם על צריכת תכנים. ואולי זה גם מסביר את המחיר הנמוך להפליא שאפל מבקשת, מה זה מבקשת, כמעט מתחננת לקהל הישראלי שרק יבוא ויקח.

Apple Music Menuאז אפל הבינו שיש להם עסק עם קהל טיפה אחר, כזה שנדחף בתור כי כולם נדחפים, שעוקף בכביש כי כולם עוקפים, שמשלם בשחור כי כולם משלמים וכזה שמוריד תכנים כי ״מי הדפוק שישלם על מה שאפשר לקבל בחינם?״ וכאשר אפל מבינה משהו, אפשר לסמוך על מכונת השיווק המשוכללת בעולם שתדע שלקהל כזה צריך לתת הצעה שאי אפשר לסרב לה. שלושה חודשים חופשי-חופשי ואז 20 שקלקלים בחודש (אצל האֶם הרוחנית – ארה"ב לעומת זאת – 37 ש"ח!) מנה פלאפל או טים-טם דאבל קואט שווים בערכם לשלושים מליון שירים בכף ידכם, גישה חופשית למבחר מפחיד של אלבומים, סינגלים, פודקסטים, קליפים ותחנות רדיו באיכות מצויינת וכמעט מכל מקום שתרצו. אז תרשו לנו להפוך את השאלה "בשביל מה צריך את זה?" לשאלה "מי לא צריך את זה?"

עד שאפל נכנסה לא היה שירות בקנה מידה כזה בארץ. לטיידל יש מבחר מצומצם יותר של שירים והוא משמעותית יותר יקר (30 ש״ח), האפילקציות של חברות הסלולאר מביכות וספוטיפיי ופאנדורה מצריכים מעקפי VPN מייאשים שגם מייקרים את העלות. יוטיוב מסורבלת ובאיכות איומה, ומלכתחילה היא נבנתה לצפייה בוידאו ולא להאזנה רציפה, והורדה של שירים, מלבד העובדה שמדובר בגניבה פר אקסלנס, מרבצת וירוסים ותוכנות טפיליות למיניהן, היא מיושנת ולא מתאימה לעידן של היום. אפל היא הראשונה שמציעה פה עולם תוכן שלם במחיר – ואנחנו לא מאמינים שאנחנו כותבים את זה עליה – הגון.

Apple-Music-Ad

עד כאן נשמע כאילו אנחנו שייכים לקהל המאמינים של אפל, אז כן ולא. מערכת היחסים שלנו עם החברה היא סאדו-מזוכיסטית, קונים את המוצרים שלה, ולא מפסיקים לקלל, ואז ממשיכים לקנות. וזה בדיוק מה שאנחנו מרגישים עם השירות החדש. לא לגבי האפליקצייה בטלפון, היא דווקא סבירה, שואלת כמה שאלות מטופשות בתוך בועות ורודות, מבקשת שנבחר בין פרל ג'אם ל-דודו טסה, ואז מתיימרת להציע לך, אלוהים יודע בשביל מה, רשימות האזנה מוכנות מראש.

אנחנו כבר דינוזאורים, כאלו שעדיין משתמשים במחשב שולחני, שאם יתקלקל או סתם יחליד מחוסר שימוש כנראה שיוחלף בעוד מחשב שולחני חדש. אנחנו אוהבים את הישיבה והמסך הגדול והרמקולים. בגלל זה ששמענו שצריך להוריד אייטיונז כדי להשתמש בשירות דפקנו את הראש בקיר, אייטונז…באמת… התוכנה השנואה בהיסטוריה, התוכנה שגרמה לנו לעולם לא לחבר יותר את הטלפון למחשב, התוכנה שאיש לא מבין איך משתמשים בה, התוכנה שנשבענו לא להתקרב אליה יותר – הותקנה בבושת פנים. הגלולה הזו הייתה משוננת ומרה במיוחד. התעשתנו מהר והקלדנו Kendrick Lamar בלשונית החיפוש כדי להתאפס. התוצאה לא יכלה להיות מבולגנת יותר.

כאילו חיפשת אותו באלטה ויסטה, או בבינג, נזרקים לכיוונך בצורה מופרעת ורנדומאלית לחלוטין אוסף של שירים ואלבומים תלושים מכל היגיון תבוני סביר. קטגוריה של Top Results לא ברורה ואחריה Artists שם לאמאר מופיע כתמונה קטנה. יכול להיות שצריך ללחוץ על זה? כן! רק אחרי לחיצה מגיעים לעמוד שלו, מוזר כי סביר להניח שאם הקלדנו את השם שלו, כנראה שרצינו להגיע לשם מלכתחילה. אפל אולי יודעים למכור קרח לאסקימוסים אבל בחיפוש הם גרועים. גם עמוד האמן ברדיקיסטי לגמרי, התוכנה, בנוסף לכל החסרונות שלה היא גם דפדפן לא טוב, מציעה לך קודם כל Top Songs ורק אז מגיעים לקטגוריית Top Albums. אנחנו מתחילים להבין שאפל מכוונת קודם ללהיטים ולא לאלבומים מלאים, או שאולי רוב אנשים מחפשים שירים ספצפיים ולא אלבומים, וכנראה שרק אנחנו תקועים קצת מאחור, נו…שיהיה. עדיין ציפינו לראות את To Pimp A Butterfly בקדמת הבמה ולא אחרי גלילה למטה והקרבה של הראש למסך.

Apple Music - Kendrick Lamar

עם הסמפול הנפלא של למאר ל-בוריס גארדינר כמעט הכל נשכח, "Wesley's Theory" מתחיל להתנגן והמערכת מתחילה להשפריץ ביטים, האיכות לא פחות ממדהימה ולמרות שאפל נותנים "רק" 256Kbps זה נשמע חד וצלול, למאר מרביץ בנו את התורה שלו, וזה נשמע כאילו נחתנו בקומפטאון או שקומפטאון נחתה עלינו. בשלב מסויים טסנו להוריד את הווליום כי החלונות בבית התחילו לרעוד – אמיתי. בצד של המסך אפל נותנת משהו שנקרא Editors' Notes שהוא מן טקסט פרומו לאלבום – נחמד.

יש קטגוריית Top Albums By Kendrick Lamar ומתחתיה – תמיד אמצעי נחמד לגלות מוזיקה חדשה Albums You May Also Like שם הטנו אוזן לאלבום THE LOVE MOVEMENT של a Tribe Called Quest שלא הצלחנו לגבש דעה ברורה לגביו וזה אומר די הרבה. חשוב לציין שמהרגע שמגיעים לעמוד של האלבום הנבחר הכל הופך רגוע ונקי יותר, לאפל יש קטע מטופש לשנות את הצבע של הרקע לצבע של עטיפת האלבום.

מאחר שמדובר בטקסטים קשים באורך שעה ו-19 דקות רצינו להקליל את האוירה עם What Went Down שבעיקר נועד לכפר על האכזבה מהביטול האחרון של Foals. המסך השתנה כולו לטורקיז. קפצנו לפייבוריט שלנו "Birch Tree" כדי לדמיין כמה עליז יכל להיות פה, האוירה נהפכה שמחה יותר, הסאונד היה שוב מפעים אבל הפעם זה כבר פחות ריגש, השירה של פיליפאקיס הייתה עמוקה וריחפה מעלינו כמו קונקורד מזהב בשחקים. הכל התנגן מהר וחלק.

Apple-Music-Foalsאפל חושבים שנאהב גם אלבום שנקרא בפשטות iii של Mike Snow, טריו משוודיה שמתברר שצמד מתוכו חתומים על שיר שההפקה שלו מדהימה אותנו כל פעם מחדש – "Toxic" של בריטני ספירס, הצלע השלישית עבדה קצת עם ברונו מארס. החברים בהחלט חביבים ומציגים אסטתיקה מרשימה של סאונד, אבל זכו לפּוֹז אכזרי עקב מה שנקרא "מחסור בנשמה", שמנו ברקע את "Toxic", הם היו יותר מוצלחים שם.

ריפרפנו על לשונית "For You" וישר המשכנו הלאה, מעליב לחשוב שאפל יודעים מה נרצה לשמוע, זו מחשבה שלא נוכל לחיות איתה. לשונית Radio זה רדיו, ולא ממש ברור מה רוצים מאיתנו בלשונית Connect אבל יש שם תמונה של אלטון ג'ון. זה השלב שבו התחלנו לחבב את התוכנה או יותר נכון פחות לשנוא אותה, אז חשבנו לנסות להקשיב למוזיקה גם באפל טי.וי, אבל אז חטפנו שוב תפוח מורעל, צריך לרכוש את המכשיר החדש במאה חמישים דולר כדי שהתוכנה תהיה מותקנת בו – נוולות!

בסופו של דבר הדעה שלנו על החברה נשארה אותו הדבר, אפל מיוזיק הוא מוצר טוב שמוגש בעטיפה מחורבנת, נזכרנו בזה שרצינו להתקין את התוכנה בעבודה, מהלך שדרש שבוע שלם של תחנונים והתחנפות משפילה מול מחלקת IT, והצרה הצרורה שגם זה לא עזר, התוכנה סירבה לעבוד. אז בינתיים בעבודה אנחנו עם אמזון ובכל השאר עם אפל מיוזיק. יבורך היום שבו אפל תאפשר להקשיב למוזיקה שלה דרך דפדפן פשוט ולא באמצעות תוכנה מפלצתית ומסרסת. בינתיים השירות הזה הוא Necessary Evil, כרגע זה הכי טוב שיש.

בימים ההם בזמן הזה

טעם מוזיקלי הוא דבר שמשתנה עם השנים, כך גם הפופולאריות של סגנונות מוזיקליים שונים. כך יוצא שלמרות שבימים כתיקונם עבדיכם הנאמנים כותבים כאן בעיקר על מוזיקת אינדי אלטרנטיבית שהסאונד הרווח בה הוא אלקטרוני והגיטרות אם יש כאלה, הן במינון מוגבל, בעבר הטעם המוזיקלי שלנו היה הרבה פחות היפסטרי והרבה יותר כסחני.

אבל יש את הטון הרווח ויש את בלוטת הנוסטלגיה ולה יש חוקים משלה. בואו נגיד שאם חדי אוזן היה בלוג פעיל בתחילת שנות ה-90, סביר להניח שהפוסטים השבועיים שלנו היו עוסקים בעיקר בגראנג', פאנק-רוק ומטאל על שלל תצורותיו החל מפרוגרסיב, דרך אינדסטריאל ועד טראש מטאל.

המשך לקרוא

סיהחוצפה

דווקא תפסנו ממנה קראוד פליזרית, מפגיזת להיטים מהונדסים גנטית בקצב שבו פלפס מחרבן מדליות זהב אולימפיות. חשבנו שתגיע לפה אישיות גלקטית שתפזר עלינו אבק כוכבים ותשכיח, ולו רק לכמה רגעים בלבד, את הסלמונלה והטחינה והליסטריה והחגיגות המוגזמות על הארד של ירדן ג'רבי ואורי ששון. אז חשבנו…

בספר הסודי של האמרגנים כתוב שבגדול יש שתי דרכים להביא לפי אמנים, כחלק מהטור הרשמי או בשיטת הציפורים שעוצרות פה באגם החולה, כלומר "על הדרך…", אם זה אמנים שעוברים פה בדרך למזרח הרחוק או לגיג באבו דאבי. במקרה של הפאה הבלונדינית, זה לא ממש ברור, כי סיה הגיעה לפה במסגרת טור רשמי אך מוזר. באמצע הטור האירופי שלה, אחרי דנמרק ופורטוגל היא קפצה לפסטיבל בלבנון, הדרימה לפארק הירקון ואז חזרה לטור האירופי – שוודיה, פינלנד וכד'…. כלומר זו כן הייתה גיחה קצרה ללבנט, גיחה שתיזכר בזכות פלייבק משעמם, מסכים גדולים מדי שהציגו הופעות קודמות ומשהו שנראה כמו מאדי זיגלר.

Sia - Live In Israel

וזה עוד יותר מוזר, כי זה מעלה את השאלה מדוע טיים אימפלה מרשים לעצמם לתת פה שואו יותר טוב ממה שנתנו כמה ימים לפני זה בגלסטנברי, ומדוע המפיקים של פואלז מבטלים את ההופעה כי הם מבינים שהקהל לא יקבל תמורה טובה לכסף שלו, אבל לסיה מותר לתת לקהל לפהק בהופעה שהאורך שלה לא עולה על הפסקת צהריים בעבודה. מלבד כמה גולדן רינגרים מיוחסים שבאופן לא מפתיע ממש נהנו, ורק הזכירו למה המופע הזה היה צריך להישאר באמפי ראשון. רובו של הקהל יצא מאוכזב וגרוע מכך – מרומה. כל כך מרומה שהוא זוכר בודאות שהוא היה בפארק הירקון, אבל לא בטוח אם ראה שם הופעה.

יש פה הרבה מן המשותף לפרשיית הקורנפלקס והטחינה – תודעת צרכנים נמוכה, סיה היא מוצר צריכה, ואת זה לא אנחנו קבענו אלא המוזיקה שלה. זה פשוט מוצר שאנחנו צריכים ללמוד להפסיק לצרוך.

המשך לקרוא

בואו לריו

סוף סוף הלפיד הודלק באצטדיון המרקנה והאולימפיאדה יצאה לדרך במולדת הקפוארה, הזיקה והאסאי, מה שאומר שממש בקרוב נוכל לחזור להתמוגג מהשידורים של משה גרטל מהבריכה. זה אולי לא היורו, אבל עדיין אין ספק שמצפה לנו חודש שכולו עונג צרוף – ככה זה כשמדובר באירוע אדיר שמושך אליו את 10,000 הספורטאים הטובים בעולם.

כשחושבים על זה, ספורט זאת אחלה המצאה! הוא עוזר לנו לשמור על הבריאות ומעודד להישגים ולמצוינות, בדיוק ההיפך ממה שאפשר לומר על הפוליטיקה העכשווית, למשל. כשאנחנו מסתכלים על תופעות מפחידות כמו דונלד טראמפ בארצות הברית או כמו מירי רגב, בצלאל סמוטריץ׳ או אורן חזן כאן אצלנו, אנחנו מודים לאל על כך שעדיין לא המציאו את ענף הספורט לקולניות יתר או לדעות קיצוניות במיוחד.

המשך לקרוא

זהירות עלול להתבטל

זה נראה היה כל כך טבעי, עבודה, מקלחת, פקקים, הופעה של טיים איפלה, נקניקייה יקרה מדי והביתה. אבל כבר באותה שנייה היה ברור שזה היוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל, שצריך לנצור את הרגע הזה חזק חזק, כי יקח זמן עד שנחווה אותו שוב, שמה שנראה ברור מאליו לאזרח אוסטרלי או ספרדי הוא מחזה נדיר כאן, אמנים בשיא כוחם המוזיקלי, מגיעים לפה בשרשרת בלתי נגמרת לקהל שמתחנן לקצת ריח של חו"ל, ומחבק אותם בתמורה באהבה אינסופית.

שתי מסקנות שיננו לעצמנו לאחר הודעת הביטול של פואלז: אם משהו טוב מדי כדי להיות אמיתי הוא כנראה כזה, ושפה עדיף להיות ציני ולא מופתע מאשר תמים ולהתאכזב. למרות שאנחנו הולכים לכתוב את המובן מאליו, בכל זאת צריך לצעוק את זה בקול רם. אנחנו דורשים לשים כוכבית ליד כל ידיעה חדשה על אמן שמגיע מחו"ל – עלול להתבטל! לא צריך לפרט למה, בגלל טורקיה, דאע"ש או גרוע מכך רוג'ר ווטרס, פוקימון-גו או סלמונלה בברנפלקס של תלמה, בסדר הזה. אם חלמנו על פואלז בסוף אוגוסט, עכשיו ההפקה הודיעה שנאלץ לחכות עד קיץ 2017, שיכול היה להיות מבחינתנו גם קיץ 2030 כי שניהם נראים כרגע באותו מרחק. אז הנה אנחנו מיישמים את המסקנות של עצמנו, שימו לב – פעמיים כחכוך בגרון – גם זה – עלול להתבטל…

Foals-Cancellation

המשך לקרוא